זכויות נשים בביטוח לאומי: נשים, בריאות וחיים בכבוד
מי אנחנו
קבוצה של ארגונים, מוסדות ונשים פרטיות, המבקשת להביא את קולן של נשים עם מוגבלויות שזכויותיהן במוסד לביטוח לאומי אינן נגישות להן. חוויותיהן וסיפוריהן של נשים רבות שסובלות מחסמים מערכתיים הם שהניעו אותנו לפעול יחד, על מנת להעלות את המודעות למצבן ולמצב משפחותיהן ולהביא לשינוי חברתי ותחיקתי. במסגרת מיפוי השטח שביצענו למדנו, שנושאים שקשורים לבריאותן של נשים בכלל, ובפרט להשפעתן של מוגבלויות על חייהן ועל התמודדויותיהן, אינם נחקרים מספיק בישראל ואינם נמצאים במידה מספקת על סדר יומם של גופים ואירגונים, גם לא של אלה העוסקים בנשים או במוגבלויות, ברמה ארגונית, בפעילות להעלאת מודעות או בשינוי חברתי.
על “המחלות השקופות” והביטוח הלאומי
כמקרה מבחן לבחינת טענותינו, בחרנו להתמקד בסוגיית “המחלות השקופות“, ובמפגש שבין נשים חולות או נשים שמטפלות בבת משפחה חולה, עם גורמים במוסד לביטוח לאומי ובצמתים משפטיים ומערכתיים שמושפעים מהם ישירות ובעקיפין. ‘המחלות השקופות’ הם מחלות ומצבים רפואיים, על פי רוב על רקע אימונולוגי ו/או ראומטולוגי, או על רקע לא ידוע. אלה הם מצבים כרוניים שקשה לאבחנם, או שתהליך האבחון ממושך, או כאלו שבשל נדירותם או מורכבותם חסר מספיק ידע על מנת לאבחנם. הן מלוות בגלי כאבים ו/או במוגבלות גופנית ובחוסר תפקוד ברמות שונות, לפרקי זמן פתאומיים וממושכים. בחלק גדול מחייהן הבוגרים והיצרניים מתמודדות הנשים עם מוגבלות שאין לה ביטוי חיצוני, אך היא משפיעה על חייהן בכל היבט פיזי ונפשי. ברוב המקרים מדובר במצבים שאופייניים לנשים בלבד, או שנשים לוקות בהם באחוזים ניכרים על פני גברים, ובשילוב של כמה תופעות ומוגבלויות בו זמנית.
בקבוצה זו אנו כוללות מחלות כגון: דלקות תריס, דלקות ראומטיות, מיאסטניה גרביס, לופוס, יתר לחץ דם ריאתי, מחלות אוטואימוניות שונות, אנדומטריוזיס, פיברומיאלגיה ותשישות כרונית, מנייר ועוד.
מצבים אלה אינם מופיעים כסעיפים בספר הליקויים של הביטוח הלאומי, ואינם מזכים בקצבת נכות. הנשים הללו למעשה שקופות: גם בעיני הממסד הרפואי והביורוקרטי (משרד הבריאות, קופות החולים, הביטוח הלאומי) ולעתים גם בעיני בני משפחה ואנשים בסביבת העבודה, שחושדים במניעיהן, מתקשים להכיל את הצרכים הייחודיים שלהן או של משפחתן ומייחסים להן פינוק, היסטריה וחרדתיות. הסיבות לשקיפות הזו הן בעיקר: היעדר ידע בשל מיעוט במחקר קליני ואפידמיולוגי, חוסר מודעות לאחוז הגבוה של נשים בין חולי המחלות הכרוניות וחוסר הבנה מספקת למשמעות של חיים עם כאב או עם מגבלה כרונית שאינה נראית כלפי חוץ, לחולה ולבני משפחתה. לשכיחותן הגבוהה של תסמונות ומחלות שקופות אצל נשים אין הכרה רפואית וביורוקרטית מספקת, לצורך קביעת קצבת נכות שתקיים בכבוד את הנשים לאורך חייהן או בתקופות של מוגבלות, ואין להן נגישות מספקת למיצוי זכויותיהן בביטוח הלאומי וזכויות נוספות.
———–
הנורמה הדומיננטית שעמדה בבסיס קביעת חוק הביטוח הלאומי בשנות החמישים של המאה העשרים הושתתה על תפיסה מגדרית מפרידה, לפיה גברים נמצאים במרחב הציבורי ועוסקים בפרנסת המשפחה ואילו נשים עוסקות במרחב הפרטי של ביתן. על פי נורמה זו נקבעו חוקים ותקנות שנועדו לשוק עבודה גברי במהותו, שהפרידו בין מעמדה של אישה, עקרת הבית, לבין מעמדם של עובדים גברים. עם השנים נוצרו הבחנות מגדריות בקביעת ליקויים ונכויות המזכים בקצבאות. כיום, נשים בישראל הן נדבך מרכזי בשוק העבודה וזאת בנוסף להיותן עדיין, העובדות העיקריות במשק ביתן. למרות זאת, אף שההגדרות המזכות בקצבאות והסעיפים המתאימים בספר הליקויים של הביטוח הלאומי התעדכנו במרוצת השנים, עדיין אין ביטוי מספיק למצבים הבריאותיים הייחודיים שעליהם אנו מתייחסות.
אנו סבורות שיש לבחון את ספר הליקויים של הביטוח הלאומי מפריזמה מגדרית על מנת שניתן יהיה לצמצם את אי השוויון המגדרי.
ראייה מגדרית היא ראיה מתכללת, שקושרת בין מצב בריאותי לבין המרחב הציבורי והפרטי. על פי תפיסה זו, מצבן הבריאותי של נשים כרוך באופן שלא ניתן להפרידו מחייהן האישיים והמשפחתיים, וממעגלי התמיכה השונים שלהן. מלכתחילה, נשים בישראל עניות יותר, משתכרות פחות ונתונות יותר לחיים של אי ביטחון כלכלי. לכך נוספים גורמים רבים שקשורים לקבוצות האתניות, הכלכליות והתרבותיות שבתוכן הן חיות. רבות מהנשים שמגיעות אל מוסדות הבריאות, אל המוסד לביטוח הלאומי בכלל, ולוועדות הרפואיות בפרט, נמצאות ממילא בסד של קשיים רבים ושונים, לעתים קרובות במצבים של חולשה פיזית ונפשית וללא תמיכה כלכלית ומשפחתית מספקת, כאשר אישה חולה או מוגבלת, ובעיקר כאשר מצבה ‘שקוף’, ונאלצת לבקש תמיכה מהמוסד לביטוח לאומי, יש לבחון את מוגבלותה במסגרת ההקשר הרחב. שכן מחלתה איננה רק שם או מגבלה ספציפית, אלא מכלול שלם של קשיים והתמודדויות יומיומיות, שלה ושל בני ביתה.
אנו מבקשות לערוך רביזיה באופן שבו נבחנות נשים שמגיעות לוועדות ולדיונים שונים. לקדם שינויים בחוק הביטוח הלאומי, בתקנותיו ובממשק עם גורמים מוסדיים כמו משרד הבריאות, קופות החולים, שירות התעסוקה, הרווחה, בתי הדין לעבודה – בוועדות ובדיונים המתקיימים שם בשל אי הכרה במוגבלויות שקופות וכיוצ”ב. שינוי בשיח הציבורי, הממסדי רפואי והביורוקרטי, יתבסס באמצעות הוספת הפריזמה המגדרית להגדרת הליקויים והמגבלות הגופניות, ותוך שימת לב לחסמים השונים שזיהינו, ולקשיי הנגישות של נשים.
לפרטים נוספים לגבי המיזם ולהצטרפות לפעולה, ניתן לפנות במייל:
לענת הורוביץ/אנה דסה : nashim.bituachleumi@gmail.com
לדינה פוזניאק : nashimbtl@gmail.com
לצביה דעי : nashim.bituachleumi1@gmail.com
נובמבר, 2017:
ענת הורוביץ – הרצאה באנגלית על פרויקט נשים וביטוח לאומי בפני סטודנטים בינלאומיים בטכניון במסגרת הקורס של ד”ר משה דוידוב, התמחות ביזמנות חברתית ועסקית.
.A lecture held by Anat Horovitz at the Technion for International students in the course of Dr. Moshe Davidow, Internship in Social & Business Entrepreneurship
ענת הורוביץ בטכניון חלק ראשון – Anat Horovitz at the Technion, part 1
ענת הורוביץ בטכניון חלק שני – Anat Horovitz at the Technion, part 2
ענת הורוביץ בטכניון חלק שלישי – Anat Horovitz at the Technion, part 3
הזמנה לכנס, ראשון לציון, מרץ 2015:
נשים וביטוח לאומי יולי 2016, ברושור על הפרויקט ומטרותיו, יולי 2016
נייר עמדה שהוצג בכנס בנושא פיברומיאלגיה כנסת פבר 2016, פברואר 2016
דברים מהכנס: אנה דסה, על החיים עם פיברומלגיה
לראיון ברדיו “קול השלום”, בנושא נשים וביטוח לאומי, מרץ 2015
הודעה לעיתונות כנס מרץ 2015, לקראת הכנס בנושא נשים וביטוח לאומי, מרץ 2015