06/01/2017 16:51:38עדכונים משולחן המטבחEnglish

לעמוד הבית

עדכון יוני 2017 

חמישים שנים הגדה המערבית, רצועת עזה והעם הפלסטיני שחי בהן, נתונים למשטר צבאי ישראלי. נשק קל ממלא תפקיד מרכזי במציאות זו, גם אם הוא נשכח לעיתים קרובות. רובים ואקדחים הם הח­ומרה של שררה יומיומית, נשק שליטה המונית. הם אוכפים את שליטת הכיבוש, הם אוכפים את השליטה בקהילות בידי קבוצות אינטרס וסחטנים, הם אוכפים את השליטה במשפחות ובנשים בידי פטריארכים והפטריארכיה.

השקה תקשורתית שנערכה במרץ 2017 לדוח החדש של "שולחן המטבח", לא נצור: נשק קל במרחב האזרחי: כמה כלים וכמה פיקוח? הניבה 28 הופעות בתקשורת ממסדית, אלטרנטיבית וחברתית, בעברית, באנגלית ובערבית. ארגונים שותפים של "שולחן המטבח" הצטרפו להפצת המידע. הפוסט הראשון בסדרת "אזור חופשי מנשק", שלוותה את השקת הדוח בדף הפייסבוק של "שולחן המטבח", איחל לקוראים ב-9 למרץ "יום אישה חופשי מנשק". הפוסט הגיע לכ-2,400 אנשים, וזכה לכעשרים שיתופים ולכ-110 תגובות.

הדוח החדש של "שולחן המטבח" פותח שיח ציבורי רחב – הן מוסדות אקדמיים והן גופים אקטיביסטיים מגלים עניין בדוח החדש של "שולחן המטבח" ובעבודתנו, אף חלקם החלו ללמדו במוסדות אקדמיים וחינוכיים.

פיקוח פמיניסטי באמצעות מערכת המשפט חושף מדיניות כלי ירייה בלתי אחראית. "שולחן המטבח" משיג תוצאות חשובות בעתירתו מחודש פברואר, עת עתרנו לבית המשפט להורות למשרד לביטחון פנים ולמשטרת ישראל לחשוף את כל המידע שעליו התבססה החלטת השר לביטחון פנים להאריך את ההיתר למאבטחים לשאת נשק אחרי המשמרת ולאחסן נשק אבטחה בבתיהם. בעוד העתירה תלויה ועומדת, המשרד והמשטרה כבר סיפקו לנו מסמכים רלוונטיים אך טרם מוצה הסעד המבוקש בעתירה.

אנו פועלות לבניית תנועה כחלק מהגברת מאמצינו להרחיב ולחזק תנועה פמיניסטית מגוונת לפיקוח וצמצום נשק. "שולחן המטבח" מטפח עבודה בתוך קהילות בניסיון לאגוף את מדיניות כלי הירייה חסרת האחריות שמובילה הממשלה ומוביל קבוצת ליבה של 20-25 פעילות, נשים פלסטיניות ויהודיות ממגוון ארגונים בישראל, בתכנית של לימוד מכוון-פעולה שיזמנו במשותף. המטרה בניית תנועה שצומחת מלמטה ויצירתה בתהליך השתתפותי, תכנית הלימוד בוחנת התערבויות בכל העולם להגברת הפיקוח על נשק קל ולפירוק מנשק, דרך סדרה של "מפגשי וידאו" עם פעילות מאזורים אחרים.

עדכון ינואר 2017

לא נצור: נשק קל במרחב האזרחי, כמה כלים וכמה פיקוח

سلاح غير مؤمّن: السلاح في الحيّز المدني: كم من الأسلحة، وكم من الرقابة هنالك؟

Loose guns: Israeli controlled small arms in the civil sphere: How many guns and how much control?

עדכון מרץ 2016

וועדת הפנים של הכנסת אישרה הצעת תיקון לחוק כלי ירייה; צעד אחד מרבים שננקטים  ל"תיקון" מדיניות הנשק הקל בישראל . התיקון, שצפוי עכשיו לעבור כנראה בקלות בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, מסייג באופן משמעותי את סעיף 10 ג(ב) לחוק שמונע מחברות האבטחה לאחסן את נשקן בבתי מאבטחים, ומגביל אותו למעשה לעיתות "שגרה" בלבד.

התיקון יקנה לשר לביטחון פנים סמכות בלתי מוגבלת להחזיר כלי ירייה לתוך 70 אלף משפחות ובתים. אנחנו מאוכזבות מכשלון הניסיון שלנו, פעילות "שולחן המטבח", למנוע את חידוש התנאים לרצח. עם זאת, הסעיף שעמד לפני כשנתיים בסכנת ביטול מוחלטת נותר על כנו, גם אם כנפיו קוצצו.

 

עדכון ינואר 2016

זמן לא רב אחרי מינויו (באוקטובר 2015), פתח השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, בסדרת יזמות וצעדים לשינוי מדיניות כלי הירייה של ישראל. הסיווגים ("התבחינים" שעגה מקצועית) שמקנים זכאות לרישיון לנשק פרטי הורחבו משמעותית (תוך הרחבת מעגל נושאי כלי הירייה הפוטנציאלים באלפים רבים), הונהגו הקלות בתהליך החידוש של רישיון קיים שהפך עקב כך כמעט אוטומטי, ארדן חזר וקרא בפומבי לבעלי רישיונות לשאת נשק בכל מקום ולזכאים להתחמש. במקביל, התנהלותם של רשויות החוק והצבא התירה בפועל ירי על מנת להרוג במצבים שנתפסים כהתקפות טרור. לאחרונה, בהתפתחות נוספת, הציע השר תיקון לסעיף 10 ג של חוק כלי ירייה המגביל את ההרשאה לשאת נשק אבטחה למקום עבודתו של המאבטח.

ניתוח והצגת נתונים חדשים 
נתונים על אירועי ירי במהלך אוקטובר נבדקו במלואם והבהירו שמאבטחים מחוץ למשמרת לא שיחקו כלל תפקיד בעצירת התקפות בידי פלסטינים או בנסיבות של חשד להתקפה. מאבטחים השתתפו ב- 6 אירועים בלבד מבין 55 שבהם ירי שימש בעצירת התקפה או בנסיבות שנחשדו כהתקפה. כל המאבטחים היורים היו בתפקיד. מבין ששה היורים, שניים ירו בשוגג (תוך גרימת מוות של חפים מפשע) ומקרה נוסף היה קרוב לוודאי ירי בשוגג.

 

עדכון אוקטובר 2015

יותר נשק יוביל ליותר סכנה

אירועי השבועות האחרונים מעלים את מפלס הפחד ובצדו את מפלס הפאניקה. עם זאת, הוספת כלי נשק לרחובות היא לא פתרון. היא אף צפויה  להחמיר את המצב. מחקרים רבים מאוד בחו"ל מצאו חד-משמעית כי מדיניות נשק מתירנית מעלה את כמות הפשיעה בכלי ירייה ואת מספר ההתאבדויות. ללא כותרת מאיימת של "טרור", השלכות חמורות אלה לא נרשמות בתודעת הציבור . אך בפועל מדובר בטרור אזרחי.

גורמי המקצוע כבר הבינו מזמן: יותר נשק שווה יותר רציחות, יותר התאבדויות ויותר פליטות כדור. גם המצב הביטחוני הקשה לא משנה את העובדות האלו. על האזרחים צריך להגן גם מפני פיגועים וגם מפני שימוש לא נכון בנשק.

קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" המאגדת 13 ארגוני נשים וחברה אזרחית קוראת לשר לביטחון פנים לדבוק במדיניות ריסון אחראית בתחום הנשק ולהימנע מהקלות בזק ברישוי כלי ירייה.

הקואליציה תובעת מכוחות הביטחון לקיים את החוק שאינו מתיר ירי על מנת להרוג בישראל. 

בבדיקה שערכה הקואליציה בסוף 2014 על סמך דיווחי משטרה, בתוך שלושה חודשים בלבד (אוקטובר עד ינואר), נרשמו תשעה הרוגים ו-32 פצועים כתוצאה מירי, שישה מהם באורח קשה או אנוש. לפני כשבוע שוטר מיומן ירה בחברו ופצע אותו קשה, זאת אחרי האימון שמכשיר כל שוטר או חייל לשימוש יעיל בכלי נשק גם במצב של לחץ ובלבול.

עידוד נשיאת נשק בידי יותר ויותר אנשים וירי בלתי מיומן מהסוג שנראה לאחרונה, מהווה שינוי מהותי ומסוכן בחוק כלי ירייה ובתרבות הריסון בשימוש בנשק חם.

צעד כזה הוא התרה גורפת של הוצאות להורג ללא משפט. במדינת חוק, אין להתיר ירי על יחידים כנקמה או כהרתעה. צעד כזה יוצר כר נרחב לפגיעה גם בחפים מפשע, כולל עוברים ושבים, לירי בעקבות טעות בזיהוי וכן לרציחות בתוך המרחב המשפחתי שקורבנותיהן הן בעיקר נשים.

בשנת 2005 המליצה ועדה ממשלתית לצמצם את היקף החימוש של שומרים ומאבטחים בישראל. הוועדה התריעה מפני "המצאות של כלי ירייה רבים מדי בשוק ושומרים חמושים מעבר לצורך האמיתי". משרדי הממשלה אישרו את ההמלצות והחלו לפעול ליישומן. אלו היו ימים קשים, בשלהי האינתיפאדה השנייה, אבל דעתם של אנשי המקצוע היתה ברורה ונחושה. בנוסף לכלי הנשק המצויים בידי ארגוני בטחון, צבא ומשטרה, בישראל יש כיום מעל ל-150,000 כלי נשק פרטיים ברישיון. אלו אקדחים ורובים שבעליהם נדרשים לאחסנם באופן בטוח ולהיזהר בהם.

שד שנוציא היום מהבקבוק לא יוחזר אליו בקלות בשעות רגיעה. שינוי מדיניות מהסוג הזה יביא אתו השלכות ארוכות טווח מסוכנות ואלימות.

 

עדכון ספטמבר 2015

ממשיכות בריצה נגד השעון ונגד הוראת השעה: בספטמבר עלולה להתחדש הוראת השעה המתירה-מחדש למאבטחים ולחברות אבטחה לאחסן נשק בבתים; בספטמבר מתחדש שוב חימוש-היתר המסוכן של בתי הספר והמדינה וחברות האבטחה ימשיכו לשלוח את כלי הירייה של 4,500 מאבטחים לתוך בתיהם:

ב-12 ביולי פנינו בכתב לשר לביטחון פנים, בשם 13 ארגוני הקואליציה שמקיימת את קמפיין "האקדח על שולחן המטבח". ביקשנו לא לחדש בסוף ספטמבר את הוראת השעה (מנובמבר 2014) שהתירה-מחדש למאבטחים לשאת נשק עבודה הביתה; להחיל את ההנחיות המונעות נשיאת נשק הביתה (מיולי 2013) גם על מאבטחי מוסדות החינוך ולעגן בתקנות את ההנחיות לאחסון נשק לאחר שעות העבודה. הצענו להיפגש עם השר כדי להציג בפניו מידע ונתונים המנמקים את עמדתנו.

בעקבות תשובה ממנכ"ל המשרד לביטחון פנים (מה-18 באוגוסט), כי: "לקראת תום תוקף הוראת השעה תתבצע הערכת מצב בנושא, ותתקבל החלטה תוך בחינת מכלול השיקולים, בהם גם פנייתכן", פנינו ליושב ראש וועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת דוד אמסלם, "בקריאה לכנס דיון דחוף ומעמיק אודות נסיגה מתמשכת מהנחיות השר לביטחון פנים מחודש יולי 2013, שאסרה על מאבטחים לקחת ולאחסן נשק בביתם, והביאה לכך שאלפי בתים בישראל שוחררו מנוכחותו המסכנת ולעתים המאיימת של נשק קל".

בנוסף הפנינו תגובות ממוקדות לתשובת מנכ"ל המשרד, הן לשר לביטחון פנים והן למנכ"ל משרדו, תוך דגש על דחיפות השאלות שהעלינו, לאור התאריך הקרב של פקיעת הוראת השעה ולאור תחילתה של שנת לימודים נוספת. בנוסף לתופעת הרציחות בנשק אבטחה שמאוחסן בבית סקרנו דוגמאות לאסונות ופגיעות בתוך בתי ספר ומוסדות חינוך הקשורים בכלי ירייה. בין היתר, מנינו שני מקרי ירי קטלניים, שתי פציעות קשות והתרענו על הסיכון הבטיחותי והחינוכי שכרוך בנוהג נפוץ לפיו מאבטח מופקד על משמעת תלמידים, כשכל סמכותו לכך נגזרת מהאיום הטמון בכלי הירייה שבידיו.

ב-19 ביולי, הצגנו בכתב את הקמפיין בפני יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת הכנסת עאידה סלימאן תומא וכן בפני שותפתה לרשימה המשותפת, חברת הכנסת חנין זועבי. סקרנו נושאים מרכזיים שעל סדר היום של הקמפיין (ביניהם, הצורך הדחוף באיסוף והנגשה של נתונים על תפוצת הנשק הקל ועל הפשיעה בנשק קל בישראל וכן בפילוח מגדרי של נתונים אלה) ובקשנו להפגש עמן.

שנתיים ללא רציחות בנשק אבטחה בבית: ב-24 ביולי ציינו שנתיים מאז הרצח האחרון בנשק אבטחה שנלקח הביתה. מאז פרסום ההנחיות החדשות לאחסון נשק באותו חודש וכניסתן לתוקף חודש אחר-כך לא ידוע לנו על נרצחות ונרצחים נוספים בנשק אבטחה שנלקח הביתה. יחד עם זה, כידוע, ההנחיות רוככו-מחדש בנובמבר האחרון והידוק-מחדש שלהן הוא אחד הנושאים הדחופים על סדר היום שלנו.

 ב-1 בספטמבר יידענו את יו"ר הועדה הבין-משרדית למניעת אלימות במשפחה, מר אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל משרד הפנים על תקופה חסרת תקדים זו ללא רציחות בנשק אבטחה במרחב הביתי. במכתב אליו, ביקשנו להעיד בפני הוועדה ולהשתתף בישיבות שהיא עורכת לקראת תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה, כדי לקדם עיגון בחוק של אמצעים מעשיים למניעת פגיעות בכלי ירייה בתוך משפחות.

 ממשיכות להרחיב את הדיון הציבורי בסיכונים הטמונים בכלי ירייה:

קיימנו מגעים מסוגים שונים (הרצאה, פגישה, פניות בכתב) עם גורמים ברשויות הרווחה בהמשך למאמצים שלנו להביא לשילוב הידע שצברנו במכלול הידע והפעילות בתחום מניעת אלימות במשפחה.

ב-27 ביולי, השתתפנו בפאנל פורץ דרך של הטלוויזיה החברתית שהציג שאלות נוקבות על נשק אבטחה בבתי הספר ועסק בסיכונים הגלומים בחימוש-היתר של בתי הספר בישראל. הנחתה: תמי מולד חיו. השתתפו: נגה הורביץ, ד"ר ורד נאמן-חביב, רלה מזלי. בתחילת אוגוסט התווספו לתכנית גם כתוביות באנגלית.

יולי 2015

מכרז לרכזת כספים – רבע משרה. למודעה המפורטת

עדכון יוני 2015

כמעט שנתיים: בקרוב נוכל לציין שנתיים מאז מקרה הרצח האחרון בנשק אבטחה מחוץ למשמרת.

ב23 ביולי 2013 , נתן ז'ורנו ובתו ימית ז'ורנו נורו ונהרגו בידי מאבטח, בנשק אבטחה שנישא מחוץ למשמרת. חודש אחר כך, ב 23 באוגוסט, נכנסו סוף סוף לתוקפן ההנחיות החדשות שפרסם ביולי השר לביטחון פנים. יישום ההנחיות הוביל לפירוק נשקם של אלפי מאבטחים שהיו קודם חמושים שלא לצורך וכן לאכסון נשקם של 85% מבין השומרים החמושים במקום עבודתם בסוף כל משמרת. ביטולן החלקי של ההנחיות בנובמבר 2013 לא הפך, עד כמה שידוע לנו, את השינוי המבני שהונהג כבר בשטח. בימים אלה אנחנו מציינות את התקופה הארוכה ביותר שתועדה בישראל בלי אף מקרה של רצח בנשק אבטחה שנלקח הביתה. אכסון כלי ירייה במקומות העבודה לא מציע כמובן אמצעי גורף ומוחלט למניעת רציחות, אבל קרוב לשנתיים ללא אף מקרה רצח בנשק אבטחה בבית הן עדות ליעילותו המשמעותית.

דרישה למתן דין וחשבון ומאבק בחסינות – שתי תביעות נזיקין:

רומן ליטרובניק ואשתו מילה בבית המשפט המחוזי

רומן ליטרובניק ואשתו מילה בבית המשפט המחוזי

ב -20 באפריל, בישיבת קדם-משפט לקראת בירור תביעתו, יוצג רומן ליטרובניק ע"י עורכות דין משני ארגונים שותפים לקמפיין "האקדח על שולחן המטבח": תמורה המרכז המשפטי למניעת אפליה ופרויקט האקדח על שולחן המטבח (שיזם ומוביל את הקמפיין במסגרת אשה לאשה מרכז פמיניסטי). אמו, אביו וסבתו של רומן נורו ונהרגו לפני שבע שנים בידי בן-דודו, מאבטח שנשא את נשקו הביתה. הגשת תביעת נזיקין כנגד המדינה וחברת האבטחה מניחה לפתחן אחריות על אבדן החיים והנזק העצום הכרוך בכך כיוון שלא אכפו את החוק המורה לאכסן נשק אבטחה במקומות העבודה. הדיווח התקשורתי על קדם-המשפט הפנה זרקור אל הטיעון המופרך של המדינה כי סבתו של רומן, שחלקה דירה עם היורה, "נחשפה מרצונה לסכנה".

ב 4 במאי, בישיבת קדם-משפט לקראת בירור תביעתה, יוצגה אלמנש זלקה ע"י עורכות דין ממרכז נגה לנפגעי עבירה, אף הוא ארגון שותף בקמפיין שולחן המטבח, לצד עורכות הדין של פרויקט האקדח על שולחן המטבח. שתי תביעות אלה מציעות אסטרטגיה מעשית ליישום ההמלצה השביעית שעלתה ממש לאחרונה מתוך מחקר מקיף: "מחקר עולמי של יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם" שנערך בידי ארגון WILPF, ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות, שחוגג השנה 100 שנות פעילות. סיכום דוח המחקר מונה שורת המלצות מעשיות וביניהן, העמדת "דרישה למתן דין וחשבון ומאבק בחסינות של ארגונים ביטחוניים וצבאיים פרטיים …כוחות ביטחון לאומיים וקבוצות חמושות אחרות, בתחום האלימות נגד נשים וילדות במצבי קונפליקט ופוסט-קונפליקט".

 גלובליזציה של אסטרטגיות מקומיות – הכרה בינלאומית בקמפיין "האקדח על שולחן המטבח":

גיליון כתב העת "פמיניסט יקלאסימלאר" שכולל מאמר על "האקדח על שולחן המטבח"

לקראת סוף אפריל קיבלנו טקסט צוהל מג'סיקה נבו, שעבדה בעבר עם שולחן המטבח, מתוך ישיבת המליאה הראשונה של הכנס לרגל מאה שנות פיעלות של WILPF, ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות, שנערך בהאג. איזו התרגשות, היא כתבה לנו, סינתיה קוברן מדברת על שולחן המטבח! ואמנם, קמפיין האקדח על שולחן המטבח מתחיל למשוך תשומת לב בינלאומית כמודל לפעולה אנטי-מיליטריסטית משמעותית הניתנת ליישום בכל מקום ובכל רמת  ממשל. סינתיה קוברן, חוקרת וסופרת פמיניסטית ידועה ומוערכת, ציינה את "הפרויקט הייחודי שנקרא האקדח על שולחן המטבח שפועל בישראל" בתור "דוגמה מעולה של נשים פעילות שמתריעות על נקודת חיבור מעשית על פני הרצף המוטה מגדרית של אלימות … ומתריעות בקול ברור על כך שמיליטריזם לא נשאר במחנות הצבא אלא נכנס הביתה בדלת הראשית ונתלה בתוך ארון הבגדים". כמו כן, ציינה כי התארגנות של נשים במסגרת רשת הפעולה העולמית לענייני נשק קל (IANSA) במהלך המשא ומתן על הסכם בינלאומי בנושא סחר בנשק, הצליחה להניע את האו"ם "להכיר בדיוק במה שמספרות לנו מכבר פעילו האקדח על שולחן המטבח – בהשלכות של נוכחות כלי ירייה על חייהן ועל מותן של נשים".

עדות נוספת לעניין חוצה הגבולות של פעילות פמיניסטית בחשיבה ובפעילות של קמפיין שולחן המטבח עולה מפרסומו של מאמר מקיף על הקמפיין בכתב העת האקדמי פמיניסטי התורכי, Kulture ve Siyasette Feminist Yaklasimlar . המאמר, שפורסם לאחרונה, נכתב בידי רלה מזלי ותורגם לתורכית בידי אליף ביניצ'י ואירם אז.

לבסוף, מוקדם יותר השנה, ג'הלה ואלג'י, יועצת מדיניות וראש מחלקת השלום והביטחון באגף של האו"ם המופקד על ענייני נשים בעולם, UN Women , כתבה לנו כי: "ההתנסות של האקדח על שולחן המטבח רלבנטית לא רק לפלסטין/ישראל. לדעתי, זו דוגמה מעולה למעורבות של החברה האזרחית בפירוק נשק ובבניית ביטחון קהילתי בכלל".

עדכון ינואר 2015

לחברות ותומכי קמפיין האקדח על שולחן המטבח,

אנחנו שמחות לסיים את שנת התהפוכות, שנת האלימות הצבאית ושנת צמצום האלימות בנשק אבטחה שהיתה 2014, ולפתוח את שנת 2015 בהודעות הבאות:

 שנה ראשונה מאז 2002 בלי רצח בנשק אבטחה בבית: 2014 היתה השנה הראשונה ללא מקרה רצח אחד בנשק אבטחה שנלקח הביתה, מאז תחילת תיעוד התופעה הזאת ב-2002. השנה הראשונה מזה 12 שנים שבה אכן נמנע סוג זה של רציחות שהוא במובהק בר-מניעה (לפחות ברובו). נראה שההנחיה לאכוף (אם כי חלקית) את סעיף החוק שמורה על איסוף נשק אבטחה בסוף כל משמרת, הנחיה שניתנה ביולי 2013, אכן מנעה ממקרה רצח נוסף להצטרף לשורה המתארכת של רציחות מסוג זה. 

בשיתוף פעולה בין ארגוני הקמפיין, הוגשה תביעה נזיקית שנייה: ביום האחרון של 2014, יום ג' ה-31 בדצמבר, תביעה נזיקית הוגשה לבית המשפט באמצעות עורכות דין משני ארגונים שותפים בקמפיין "האקדח על שולחן המטבח". התביעה הוגשה נגד חברת האבטחה "רשף בטחון" ונגד המדינה, בשם רומן ליטרובניק, בנם היחיד של בלה ובוריס ליטרובניקוב ז"ל שנרצחו בשנת 2008. היורה עצמו לא נתבע מאחר והוכרז בלתי כשיר לעמוד לדין ומאושפז מאז באשפוז סגור. באותו אירוע, ירה המאבטח למוות גם בסבתו (אמה של בלה), גינדה דבויקין ז"ל, כל זאת באמצעות האקדח שקיבל לצורך עבודתו ונשא עמו בביתו בעת התקף פסיכוטי. יהא זכרם של בלה, בוריס וגינדה ז"ל ברוך.

בעקבות עבודת הכנה משותפת שארכה כשנה, התביעה הוגשה על ידי עו"ד ורדית אבידן ממרכז "תמורה" ועל ידי עו"ד סמדר בן נתן ועו"ד גלית לובצקי, מפרויקט "האקדח על שולחן המטבח" (של אשה לאשה מרכז פמיניסטי). בימים אלה עוזבת עו"ד אבידן את "תמורה" ואת מקומה תתפוס עו"ד אפרת פודם. אנחנו מודות לעו"ד אבידן על תרומתה לתביעה.

תביעה זו מצטרפת למאבק של "האקדח על שולחן המטבח" נגד פטור גורף שנהנו ממנו עד כה האחראים לאי-אכיפת החוק ולאי-מניעת רציחות בנשק אבטחה במרחב הביתי.

היא מצטרפת לתביעה התקדימית שהוגשה בראשית 2013 בשם אלמנש זלקה, ששרדה ניסיון לרצח באקדח אבטחה בידי בן זוגה, תביעה שהוכנה גם היא בשיתוף פעולה בין עורכות דין של שני ארגונים שותפים לקמפיין, מרכז "נגה" ואשה לאשה דרך פרויקט "האקדח על שולחן המטבח", ועדיין תלויה ועומדת בבית המשפט.

השקנו דפים באתר החדש של אשה לאשה: על בניית האתר החדש של אשה לאשה עבדו במהלך השנים נשים רבות ואנחנו מודות לכל אחת ואחת על ההשקעה והחשיבה הייחודית שלה. מטעם פרויקט "האקדח על שולחן המטבח" עבדה על ניסוח והעלאה של דפי האתר עו"ד גלית לובצקי. בהמשך, נוסיף גם דפי אתר באנגלית ונמשיך לעדכן את הדפים הקיימים. דפי האתר מוסיפים ערוץ תקשורת חשוב ונגיש עם ציבור האקטיביסטיות וכן עם הציבור הרחב ומצטרפים אל עמוד הפייסבוק הפעיל שמנוהל בידי גלית לובצקי ומורן כרמל, וכן אל חשבון הטוויטר שמנוהל בידי גלית לובצקי. 

המשרד לביטחון פנים על קריאת קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" להמשיך באכיפת החוק: לקראת סוף נובמבר 2014 פרסם השר לביטחון פנים הוראת שעה המתירה למאבטחים לשאת את נשקם הביתה לאחר שעות העבודה. כפי שציינו בעדכון מה-24 בנובמבר, הקמפיין פנה לשר במכתב דחוף בבקשה כי יבחן בקשה זו מחדש, לאור מיעוט הקורבנות של נשק אבטחה בבית מאז הוחל באיסוף הנשק לעומת ריבוי הקורבנות בתקופה שקדמה לכך. כתבנו לשר כי: "דמם של הקורבנות במרחב הפרטי והמשפחתי אינו סמוק פחות, וכמובן שאף אינו סמוק יותר, מדמם של הקורבנות על רקע לאומי ולאומני, אף כי קולם זוכה לתהודה פחותה". לאחרונה קיבלנו תגובה (מיום ה-30 בדצמבר 2014), מראש מטה המשרד לביטחון פנים, אודי שלוי. במכתב הוסבר כי אכן ניתנה על ידי השר הוראת שעה המאפשרת למאבטחים לשאת נשק מעבר לשעות העבודה, ואולם הוראה זו (שהיא תקפה לשלושה חודשים) "תשוב ותבחן למול המצב הביטחוני במדינה, האירועים השונים וצרכי המערכת". נמשיך לעקוב, להגיב ולעדכן.

עדכון נובמבר 2014

עדכון אוגוסט 2014

עדכון מאי 2014

עדכון אפריל 2014